[גמלה]

מי אתה מר גנוסר?

מאת: אליקים העצני
דצמבר 2002 ,12
ז' טבת, תשס"ג

ספרו של ג'ורג' אורוול, "חוות החיות", הוא מעשה בחיות שמרדו בשלטונו של בעל חווה ואחרי מלחמה קשה כבשו
אותה והנהיגו בה שלטון של החיות על החיות. מטבע הדברים, הייצור השנוא ביותר בחוות החיות היה האדם.
כעבור זמן השתלט על החיות החזיר נפוליאון, שהשליט על החווה דיקטטורה של החזירים. שוב מטבע הדברים,
ביצעו החזירים חזירות ושברו את החרם על האדם. הספר מסתיים בתמונה הבאה: בחוץ עומדות החיות ששפכו את
דמן במהפכה ורואות מבעד לחלון חצי תריסר חזירים מסובים מסביב לשולחן עם חצי תריסר בעלי אחוזות, שותים
שיכר ומשחקים קלפים, ובראש השולחן החזיר נפוליאון. וכך מסתיים הספר: "הייצורים שבחוץ העבירו עיניהם
מני חזיר אלי אדם ומני אדם אלי חזיר, אך כבר אי אפשר היה להבחין, מי הוא מי".

לו חי ג'ורג' אורוול עמנו, היה יכול לכתוב את הסיומת הזו על יוסי גינוסר ומוחמד רשיד, על ראש אגף
בשב'כ שבימים אחרים רדף עד חורמה - את ראש מערכת הכספים של ארגון הטרור פת'ח, ועכשיו הם חוגגים ביחד,
ליד שולחן השלום, את הזכייה הפלסטינית הגדולה בפייס, חותכים קופונים, זוללים וסובאים תשלומים מפוקפקים
: ועמלות אפלות מתוך חשבונות עלומים, עיסקאות סיבוביות וחברות פיקטיביות. אורוול היה מסיים
"...והעבירו עיניהם משב'כ לפת'ח ומפת'ח לשב'כ , אך כבר אי אפשר היה להבחין, מי הוא מי"...

כשלעצמי, איני בטוח שגינוסר הוא זה שישב בראש השולחן, או שמא הוא רק אחד מן החזירונים הקטנים
שנפוליאון הזמין למסיבת השיכר והקלפים. אולי החזיר נפוליאון היו ראשי ממשלות ישראל שידעו על ההנאות
הכספיות שגינוסר מפיק מן המימסד הטרוריסטי, ולמרות זאת שלחו אותו לשליחויות לאומיות חורצות-גורל, כפי
בחתונה של מחמד רשיד בקהיר "השתתפו : שהם בעצמם התערבבו עם המחבלים. כך כותב, למשל, בן כספית ב-מעריב
רבים מבכירי הפוליטיקה, המשק, הכלכלה והחברה הישראלית".

ואולי מפלגת העבודה היא החזיר נפוליאון, זו שאספה את גינוסר אל חיקה ובשמה הוא הטיף שנים ל"שלום",
בידעה היטב, כמה מטונף הכסף העובר בין ידיו.

ואולי ראש החזירים זו דווקא התקשורת, שהכניסה לתוך טרקלינינו את מי שנקרא "מר "5% על שם חמשת האחוזים
שגבה מכספי שחיתויות שביצע המימסד הטרוריסטי הפלסטיני החזירי נגד החיות המסכנות, בני עמו. הלא גם
התקשורת ידעה כל השנים, כמה מושחתת היא הרשות הפלסטינית, איך היא עושקת וחומסת את בני עמה, וגם - כיצד
היא מקיימת טרור ומכינה מלחמה, ועל כן גם דם, לא רק לכלוך, דבק בכספי ה-5% הללו.

מה שהוא מן החזירות דבק גם בנו, השותקים את שתיקת החיות, שלא הרמנו קול נגד להקת החזירים שהשתלטה על
החווה שלנו, בשם "השלום".

רק שנים יצאו נקיים מן החזירות הגדולה בג'צ והיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין. כל הכבוד
לאהרון ברק שפתח את שערי הבג'צ והעניק "זכות עמידה" לכל עותר מן הציבור, גם למי שאינו נוגע אישית
בדבר, הליך שבו נפסל גינוסר לתפקידים צבוריים. ויעמוד על הברכה אליקים רובינשטיין, שאסר על אהוד ברק
להעסיק את גינוסר בשליחויות מדיניות. שני אלה הצילו את מה שנשאר מתומתה וכבודה של המדינה.

גינוסר אינו יוצא דופן. חבורה שלמה של אקס-מושלים צבאיים, אקס-קציני מינהל אזרחי ואקס-"גורמים
בטחוניים" חצתה את הקווים ועברה אל צידם של אלה שאך אתמול הם היו מופקדים מטעם המדינה לפעול מולם,
ועתים גם נגדם. ביחד עם הקפיצה האלגנטית מן הצד הזה של שולחן השרד אל צידו השני הם לקחו אתם ידע,
קשרים, מעמד ויוקרה שצברו בשירות המדינה והעמידום לרשות שותפיהם או לקוחותיהם החדשים. נקל לשער, כיצד
יאסר ערפאת, הבוס השפל והערמומי, היושב בצד השני, ניצל לטובת המאמץ הטרוריסטי שלו את מה שבעיניו היה
חייב להיראות כהשחתה עד היסוד של המינהל הצבורי הישראלי.

אנחנו אוסרים על ערבים למסוק זיתים ליד גדרות יישובים, פן יאספו "מל'מ" היכן יש פירצה בגדר, היכן
מוצבת עמדה. אך מה בדבר המל'מ האסטרטגי, המידע האינטימי על חולשותינו ונקודות התורפה שלנו ברמה
החברתית הכללית, ברמה השלטונית, באיפיון אנשי הצמרת שלנו ואפילו בהיבטים הנוגעים לבטחון הכולל? (וזאת
מבלי שנייחס כמובן למישהו כוונה לרגל או לחשוף סודות בטחוניים במתכוון).

תהליך הידרדרותנו לשפל הזה החל בעירבוב בין הון לפוליטיקה, בהשפעה המשחיתה של אצולת הממון על המפלגות,
הפוליטיקאים והשלטון. קניית שלטון בכסף, במישרין או בעקיפין, הפכה להיות הנורמה, וכידוע כל ההבדל בין
סדום לבין המקומות האחרים שגם בהם לא חסרים פושעים הוא בכך, שרק בסדום הפשע הוא נורמה, הכלל ולא היוצא
מן הכלל. בישראל החדשה , המליונרים וחיי הזוהר שהם מציגים לראווה נעשו אידיאל וסמל לחיקוי, ולא חשוב
איך הם השיגו את הכסף שלהם.

יתר על כן, לא רק שאצלנו אין כסף "מלוכלך", להיפך : הוא "מטהר ממזרים". התערבותם המבישה של גדולי
המדינה, מראש הממשלה ומטה, אצל נשיא ארה'ב קלינטון לחון פושע שנמלט מן הצדק האמריקני, מרק ריץ', אך
ורק מפני שהוא "ריץ'", ומן ה"ריצ'ס" שלו השליך כמה פירורים למוסדות ומימסדים שונים, היא רק אחת מן
הדוגמאות. וגם ראינו, כיצד הגילרמנים, הלאוטמנים וההורביצים השפיעו עמוקות על מדיניותם של
"סוציאליסטים" כרבין ופרס.

"השלום" מטהר כספי השפעה הזורמים אל ספסרי שלום ותמהוני שלום אל הביילינים, הסבירים, הגרינפילדים
והפרנקנטלים, אל "שלום עכשיו" ,"מרכז פרס לשלום" ושלל אנשים וארגונים נוספים הנוטלים מכספי האיחוד
האירופי כספי התערבות פוליטית בענייניה הפנימיים של מדינתנו.

"השלום" טיהר גם את הקזינו ביריחו, בו הקיזו מאות מליונים מכיסי מהמרים ישראלים והזרימו אותם למימון
רציחתם של כמה מאותם המהמרים, בתוך שאר קרבנות הטרור היהודים. ובכ'ז, התופעה המכוערת הזאת לא הפריעה
לאיש, מפני שצבעו את תאוות הבצע ואת ההפקרות הלאומית בצבעי הסוואה של "שלום". אוטובוסים מטעם הקזינו
סבבו בגלוי בערי הארץ, אפילו ביום הכיפורים זרמו המהמרים וגם לאחר פרוץ האינתיפאדה, כשכבר שרקו שם
הכדורים, עוד התגנבו לשם דרך הוודיות.

"גינוסר טס פעמים רבות לווינה, לישיבות עבודה עם מרטין שלאף, בעל חברת "קזינו אוסטריה" :בן כספית מספר
המפעילה את הקזינו ביריחו.. מדובר בקזינו הרווחי ביותר.. המכניס פדיון של קרוב למליון דולר ליום".. אך
לא רק גינוסר נסע, ראינו בטלוויזיה את עמרי שרון חוזר משם ביחד עם עו'ד דב וויסגלס. לו שאלו אותם מה
עשו שם, היה בוודאי מתברר שהשליחות קשורה עם השלום.

מה שהניע את הקודקודים הפוליטיים לשלוח לערפאת אדם כגינוסר הוא ההגיון של אוסלו, ההגיון של כיבוי אש
בבנזין. כדי להפסיק טרור נתנו להם רובים, וגם נתנו להם את "האדונים"-לשעבר שלהם, למשל ראש אגף בשב'כ,
ועכשיו שרון נותן להם מדינה.

ישראל משכתבת את סיפור "כיפה-אדומה". במקור, כיפה-אדומה חוששת משיניה הגדולות של ה"סבתא", במציאות
וכך נתנו ! המטורפת של ישראל היא אומרת לזאב: אם שיניך אינן גדולות מספיק, אני אתן לך גדולות יותר
לערפאת את גינוסר ואת עוזרד לב, לשעבר עוזר רל'ש ראש אמ'ן ושלישו של הרמטכ'ל, ורבים אחרים.

אוסלו השחיתה את מידותינו גם בכך, שלימדה אותנו למכור מולדת תמורת כסף, בעיסקה ששמה "שלום". אנשים כדן
רוטשילד מטיפים לנו השכם והערב שיש רק סיכוי אחד להבריא את הכלכלה הישראלית לפנות התנחלויות ולסגת אל
מולדת תמורת כלכלה. לזמירות האלה מגוייסת התקשורת שלנו, מגוייסים הלאוטמנים והגילרמנים, :הקו הירוק
המממנים את תנועות "השלום" בשם הטיעון הכלכלי. לעומת זאת, מעולם לא ראינו ולא שמענו אמירה שמולדת אין
מוכרים , גם תמורת שלום, ואפילו נהיה בטוחים שהשלום הזה יביא פריחה כלכלית. אל הואקום הזה נשאבו
הגינוסרים כולם, ואחרי גינוסר יבואו אחרים. כל עוד לא ישרור שוב בארץ אקלים, בו יתבייש אדם להביא את
נחלת אבותיו לשוק בעבור בצע כסף, אקלים בו נשוב ונשמע מלים נכחדות כמו ציונות, ארץ ישראל, מולדת ונחלת
אבות, אקלים בו גינוסר ושכמותו לא יהיו עוד גיבורי תקשורת וממילא " in" והמתנחלים אויבי העם, ולכן "out".




אליקים העצני


http://www.gamla.org.il/article/2002/dec/e3.htm