[ערוץ שבע]

ג' טבת תשס"ט, 30 דצמבר 08 אפרת. מפעל הצלת החיים הגדול בישראל


משפט אייכמן




פרסום ראשון: 30/12/08, 19:06
הפרוטוקולים של משפט אייכמן עולים לרשת
הפרוטוקול המלא של משפט אייכמן הועלה לאתר האינטרנט של משרד המשפטים, יותר מארבעים שנה לאחר שהצורר הנאצי אדולף אייכמן הועמד לדין בירושלים.
שלמה פיוטרקובסקי


יותר מארבעים שנה חלפו מאז הועמד אדולף אייכמן לדין בירושלים אולם רק עתה התאפשר להוציא לאור את הנוסח המלא של המשפט בשפה העברית, כפי שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, בהרכב מיוחד, ולאחר מכן בבית המשפט העליון של מדינת ישראל, שדן בערעורו של הנאשם על פסק הדין.

נוסח מלא בתרגום אנגלי פורסם בין השנים 1995-1992, בשמונה כרכים, בליווי כרך של כרטיסי זיעור (מיקרופישים) של המסמכים שהוגשו לבית המשפט.

אדולף אייכמן היה שותף מרכזי בארגון ובביצוע "הפתרון הסופי" דהיינו, התכנית להשמדת יהודי אירופה שהשלטון הנאצי בגרמניה החליט עליה במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא עמד בראש המחלקה המיוחדת ב"משרד הראשי לביטחון הרייך", שהיתה אחראית לכל ענייני היהודים, ובמסגרת זו היה ממונה על איתורם, סימונם, ריכוזם ושילוחם של יהודים למחנות ריכוז והשמדה, בתחומי הרייך הגרמני ובכל יתר הארצות שהיו בשליטת הגרמנים.

הקדש "קרן להוצאה לאור של רשומות משפט אייכמן", נרשם בפנקס ההקדשות הציבוריים בשנת תשמ"ג (1982). מאז, זה חצי יובל, הקדש זה פועל במטרה להעלות על הכתב את רשומות הליך משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן באמצעות הפקתם, הוצאתם לאור והפצתם של כרכי רשומות המשפט. עם סיום כתיבתה והוצאתה לאור של המהדורה בשפה העברית, מתוך ראיית חשיבות הנושא, החליטו נאמני ההקדש לפרסם את המידע גם באמצעות אתר האינטרנט של משרד המשפטים.

מדינת ישראל, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה,העמידה את אדולף אייכמן לדין על פשעים נגד העם היהודי, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, וכן על חברוּת בארגון עוין, על יסוד החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י-1950. המשפט נוהל בבית המשפט המחוזי בירושלים במשך החודשים אפריל עד אוגוסט 1961, ופסק הדין ניתן בדצמבר 1961. אדולף אייכמן נמצא אשם בכל הפשעים הנ"ל, למעט חברות בארגון עוין, והוא נידון למוות בתלייה. ערעורו של אייכמן בפני בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים, בהרכב של חמישה שופטים, נדחה ב-29 במאי 1962, והוא הוצא להורג ב-1 ביוני 1962.

המשפט עורר הד ציבורי רב ביותר בארץ ובעולם, וגרם להתעוררות התודעה על השמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה והיקפה. נושא השואה אומנם הוזכר כבר במשפטים קודמים, כגון משפטי פושעי הנאצים בנירנברג, אך ההתייחסות לגורל היהודים היתה תמיד שולית. משפט אייכמן הוא המשפט הראשון בו המוקד היה כולו בנושא זה, ובו נדונה פרשת שואת יהודי אירופה על כל שלביה והיבטיה.

חקירתו של אדולף אייכמן ואיסוף המסמכים והעדויות הוטלו על משטרת ישראל, שהקימה לשם כך לשכה מיוחדת - לשכה 06. פרקליטים בכירים מפרקליטות המדינה, שהופיעו לאחר מכן כתובעים במשפט, צורפו כבר עם תחילת החקירה כיועצים משפטיים ללשכה 06.

למרות העובדה שאייכמן ואנשיו ומטה הגסטאפו השמידו מסמכים רבים לפני תום המלחמה, אספו לשכה 06 ופרקליטות המדינה, בעזרת "יד ושם" ומוסדות אחרים בארץ ובחוץ לארץ שעסקו באיסוף חומר נגד הנאצים, שפע רב של מסמכים ועדויות, שלהם קשר לרדיפת היהודים ופשעים על ידי הנאצים בכלל, ולאדולף אייכמן בפרט. כן נעזרו המשטרה והתביעה בפרוטוקולים של בתי הדין הצבאיים הבינלאומיים ששפטו פושעים נאצים בנירנברג ב-1945 ולאחר מכן.

ההודעה של אדולף אייכמן במשטרת ישראל נמסרה ממאי 1960 עד פברואר 1961, במשך 275 שעות. היא הוקלטה על גבי 44 סלילי-קול והועתקה ל-3,564 עמודים במכונת כתיבה. בהודעה זו אייכמן מסר את גרסתו שלו על מעשיו, שבחלקה ניתנה בתגובה למסמכים שהוצגו לפניו. הודעתו של אייכמן וכל השאלות שנשאלו הוקלטה על סלילי-קול שמהם נעשו העתקים במכונת כתיבה. העתקים אלה ניתנו לאייכמן לשם השוואה מילה במילה עם ההקלטה, והוא הוסיף בהם ותיקן בהם בכל מקום שסבר שהדבר נדרש וחתם בחתימת ידו על כל עמוד ועמוד ובכל סיום של העתק סליל הקלטה.

מן הראוי לציין, שהדברים שהושמעו במהלך המשפט בשפות שאינן עברית תורגמו בתרגום סימולטני לעברית, ותרגומים אלה מהווים חלק מן הנוסח הרשמי של הפרוטוקול. מהלך המשפט נרשם בקצרנות והוקלט במכונות הקלטה. בסוף כל ישיבה, אב בית הדין עבר על הפרוטוקולים ואישר אותם. לאחר המשפט הוכנסו תיקוני הגהה על סמך הקצרות וההקלטות הנ"ל. נוסח זה שימש מקור לעוסקים בהכנת הרשומות לדפוס. הם נמנעו מהכנסת כל שינוי בטקסטים שעמדו לפניהם, להוציא פליטות קולמוס וטעויות בעליל. הכתיב הואחד לפי כללי הכתיב חסר הניקוד. שמות האנשים והמקומות ניתנו בסוגריים בלועזית, במידת הצורך, פעם אחת בכל ישיבה וכן במפתח השמות. כל התיעוד הקשור במשפט שמור בגנזך המדינה בירושלים ופתוח לעיון הציבור.

פרסום המשפט של אדולף אייכמן נתאפשר הודות להקמת קרן מיוחדת שבראשה עמדו השופט בדימוס משה לנדוי (יו"ר), מר גדעון האוזנר ז"ל (בתוקף תפקידו כיושב ראש המועצה הבינלאומית של "יד ושם"), השופט גבריאל בך וגנז המדינה לשעבר, פרופ' פ"א אלסברג. מר האוזנר ז"ל הוחלף על ידי ד"ר יוסף בורג ז"ל.

חברי הנהלת הקרן האחראים עתה להוצאה בעברית הם: השופט בדימוס גבריאל בך (יו"ר); יושב ראש הנהלת "יד ושם", מר אבנר שלו; יושב ראש המועצה הבינלאומית של "יד ושם", הפרופסור שבח וייס; גנז המדינה הקודם, פרופ' אביתר פריזל שהוחלף על ידי הגנז, ד"ר טוביה פרילינג; וחבר הנהלת "יד ושם" ראובן דפני. ד"ר יהושע פרוינדליך שימש מתאם מטעם גנזך המדינה ולקח חלק פעיל בעריכת הרשומות.

הוצאתם לאור של הכרכים, הפצתם ללא כל עלות למוסדות-חינוך, מכוני מחקר, ספריות וגורמים נוספים וכן העלאת החומר לאתר האינטרנט מומנו בידי משרד המשפטים ומכספי עיזבונות שיועדו לטובת המדינה.



http://www.inn.co.il/News/News.aspx/183499