[חיים יטיב]

בהמשך מובאת העדות של יואל ברנד ב-"משפט קסטנר" על העסקה שהציע לו איכמן.
ברנד מעיד כי איכמן היה מוכן לתת מאה אלף יהודים כמקדמה להוכיח את נכונותו לקדם את העסקה של יהודים תמורת משאיות.

יואל ברנט הגיע לטורקיה והתחנן בפני אנשי הסוכנות לסייע במתן תשובה לאיכמן על נכונות להיכנס למסע ומתן על מנת להציל לכל הפחות מאה אלף יהודים, אנשי בן גוריון מיהרו למסור את יואל ברנד לבריטים לטרפד את העסקה.

אהוד אבריאל יד ימינו של בן גוריון נחקר על ידי עו"ד שמואל תמיר ב-2 ביוני 1954 במהלך "משפט קסטנר", זמן קצר מאוחר יותר ב- 1955 הוא נכנס לכנסת כחבר כנסת מטעם מפא"י, אחרי רצח קסטנר (ע"י איש השב"כ זאב אקשטיין אשר מנע בכך העמדתו לדין של קסטנר על הצלתו של הנאצי קורט בכר וחשיפת חלקם של בכירי מפא"י) וכמה חודשים לפני מתן פסק הדין של הערעור בעליון ,ב- 31 ליולי 1957 הוא התפטר מהכנסת והוגלה מרצון כשגריר ישראל בקונגו.
בשנת 1976 הוא כתב ספר "פתחו שערים" בו הוא מגולל את מעשיו בתקופת השואה בועד ההצלה של הסוכנות היהודית.
אהוד אבריאל השמיט מספרו את עיקר העסקה של יואל ברנד, המקדמה של מאה אלף יהודים שהבטיח איכמן להוכיח את נכונותו לקדם את המשא ומתן. העמוד הרלוונטי מספרו מובא בסוף. אהוד אבריאל הוא האיש ששכנע את יואל ברנד לנסוע לחלב והבטיח שלא יעצר על ידי הבריטים, הוא נסע עם יואל ברנד ברכבת בטרם ברנד נעצר על ידי הבריטים.

כאן עדותו של יואל ברנד כפי שהיא מתועדת בספרו של בן הכט "כחש"






התאור של פרשת יואל ברנד מתוך ספרו של אהוד אבריאל פתחו שערים