[מהארץ]

פורסם ב - 01:32 29/11/10
עדכון אחרון - 08:32 29/11/10




מסמכי ויקיליקס | הסי-איי-אי הורה לשגרירות בתל אביב לאסוף מידע על ישראל באמצעות סוכנים

מאת אמיר אורן

במברק, שנשלח ימים לפני הבחירות לנשיאות, הוטל על השגרירות לאסוף מידע על מנהיגים, המו"מ עם הפלסטינים ופעולות צבאיות

תגיות: מסמכי ויקיליקס
הארץ בפייסבוק - הצטרפו עכשיו >





שגרירות ארצות הברית בתל אביב

תצלום: אריאל שליט


קהילת המודיעין האמריקאית ובראשה סוכנות הביון המרכזית, סי-איי-אי, הטילה על השגרירות בתל אביב לאסוף נתונים על אישים בכירים בישראל, כולל מספרי טלפון ופקס וכתובות אי מייל. כמו כן הונחתה השגרירות לסייע למאמץ האיסוף המודיעיני ולספק צי"ח - ציון ידיעות חיוניות - על פעולות צבאיות, על מהלכים מדיניים ועל תשתיות לאומיות, כולל תחבורה, תקשורת טלפונית ולוויינית ואמצעים מוצפנים לייצור דרכונים ותגי זיהוי ממשלתיים.

המשימה הסודית, שנחשפה אמש בין מסמכי ויקיליקס, נכללת במברק של אגף המודיעין והמחקר (איי-אנ-אר) במשרד החוץ האמריקאי מ-31 באוקטובר 2008, ימים מעטים לפני הבחירות לנשיאות, שהסתיימו בנצחון ברק אובמה, וכחודשיים לפני תחילת מבצע "עופרת יצוקה". נושא האיסוף המודיעיני מוגדר כ"סוגיות פלסטיניות" ורובו אכן עוסק בגורמי הרשות הפלסטינית, בארגון פתח ובמימשל חמאס בעזה, אך חלקו האחרון מוקדש לישראל. האיסוף היה אמור להתבצע באמצעי "יומינט", מודיעין אנושי, כלומר הפעלת מרגלים.

בעקבות הכשלון האמריקאי בגילוי נשק השמדה המוני בעיראק התמנה ב-2005 ראש הסי-איי-אי גם לאחראי ה"יומינט" בקהילת המודיעין האמריקאית כולה והאציל את סמכותו לזרוע המבצעים החשאיים של הסי-איי-אי. הטלת המשימה על השגרירות בתל אביב, כמסייעת לקהילת המודיעין, יכולה להתפרש כהוכחה לריגול אמריקאי בישראל.

הסוכנים האמריקאים נדרשו לדווח על "הכנות צה"ל לנהל מבצעים מוגברים נגד יעדים פלסטיניים בגדה המערבית, בעזה ובלבנון" ונגד יעדים לבנוניים או סוריים. כמו כן, על השפעת הפעולות נגד רקטות (קסאם) על תפיסת הביטחון של ישראל, על שיטות הלחימה של צה"ל נגד טרור ועל השפעת שירות המילואים בשטחים על מוכנות צה"ל.

תחת ראש הפרק "תוכניות, מדיניות ופעולות ממשלת ישראל" התבקשו מקורות המודיעין האמריקאים לדווח על תהליך קבלת ההחלטות בישראל לאישור מבצעים צבאיים ופעולות גמול בעקבות פיגועים; על עמדות מנהיגי ישראל במשא ומתן עם הפלסטינים; על מגעי ישראל עם חמאס; על ערוצים בלתי רשמיים מול הפלסטינים, "בהיתר ההנהגה הישראלית או ללא היתר"; על עמדות מנהיגי ישראל ובמיוחד ראש הממשלה (אז אהוד אולמרט) ועוזריו כלפי ארה"ב; על שינויים אפשריים בעמדות המיקוח של ישראל בסוגיות מידת השליטה הישראלית בירושלים, זכות השיבה של הפליטים לישראל, התנחלויות ישראליות "בגדה המערבית ובמזרח ירושלים", חילופי שטחים ו"סוף לתביעות"; מעמד ירושלים בהסדר הקבע, כולל מימשל, ריבונות וגישה או שליטה ב"אגן הקדוש".

המודיעין האמריקאי ביקש מידע על הערכת נקודות החוזק והתורפה הצבאיות, בעיני ישראל; על המגעים עם סוריה ולבנון ומעורבות אפשרית של מצרים וירדן בהסדרים; על האפשרות לפיתוח פלסטיני של עתודות הגז מול חוף עזה; על חילופי אסירים או שבויים; על היחס הישראלי לאסירים פלסטיניים, כולל שיטות חקירה; נתונים על הגירת אוכלוסיה ישראלית (יהודית) אל מחוץ לישראל ומניעיה. בין הנתונים שהוזמנו: על המדיניות בעד ונגד התנחלויות, כולל תקציבים מפורטים.

במברק אחר, מ-30 ביולי 2009, מצוטט ראש האגף המדיני-בטחוני במשרד הבטחון, האלוף במילואים עמוס גלעד, "בגילוי-לב אופייני", בהתבטאויות בהקשר המצרי. גלעד אמר למשתתפי הדו שיח האסטרטגי, האמריקאי-ישראלי, כי אינו בטוח כמה זמן יוסיף עוד הנשיא מובארק לחיות ופקפק במוכנותו של בנו, לתפוס פיקוד. לדברי גלעד, צבא מצרים, בהנהגת שר המלחמה טנטאווי ממשיך להתאמן ולתרגל "כאילו ישראל היא האויב היחיד". הסימנים ברחוב המצרי מדאיגים, אמר, והשלום "דק ושטחי" מדי.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1201090.html