[יש מיש]

23.3.01 מכתבי לטפחות ולכונס: וגם למנכ"ל טפחות, לצבי לבנה, לשמעון
אלגרבלי ולהוצל"פ. ובו בקשותיי.
א. נוצרה הזדמנות לשלם כל החוב, תמורת מכתב
מהכונס על גובה החוב.
ב. בתיווך מכר, הבטיח הכונס כי ייתן מכתב ביום שישי.
(הללויה אנחנו יוצאים מזה)
ג. נודע לי מהמכר, כי הכונס אמר לו שהמכתב מוכן אצל המזכירה .
ד. ביום שישי 9.30 באנו למשרדו בני אשתי ואני לפגוש המזכירה ולקבל המכתב ונמצא רק הכונס, לבדו, והוא אמר שאין שום מכתב ושום
סיכום. עוד תרגיל בהתחמקות לוליינית של הכונס הרשע.
בני שאל למה הוא מתעלל בנו והאם העניין הוא אישי
והכונס צעק על בני וזרק את הבן מהחדר.מיד התקשרתי למכר ושאלתי היכן הסיכום שלו עם הכונס והבנק .המכר התקשר לכונס ודיבר אתו ארוכות וחזר אלי ואמר לי לעלות אליו שוב וכי הוא המכר, שיכניע את הכונס ושהפעם אנו נקבל את המכתב.
(ושוב הללויה).
א. אשתי עלתה שוב הפעם לכונס שלום כהן וגם הפעם דחה אותה
בגסות ואמר שאין שום מכתב.
ו. מבקש אני שוב בפעם המי יודע כמה כי תורו לכונס לתת המכתב
והפרשה תבוא לסיומה.
ז. ושום איש לא טרח לענות על פנייתי זו,
וגם לא ההוצל"פ שאמון על החוק.
וכך הלכה לה עוד עסקה שכולנו יכולנו לחיות אתה