 פורסם: רביעי 08.03.06 11:51 נושא ההודעה: לשופטים נמאס להסתפק בטוקבקים |
|
| http://news.walla.co.il/?w=/0/834505
לשופטים נמאס להסתפק בטוקבקים יום ראשון, 1 בינואר 2006, 11:58 מאת: עודד ארבל, ענת רואה ועמית בן-ארויה, הארץ רוצים להגיב לביקורות (צילום מתוך אתר הרשות השופטת)השופטים בישראל דורשים לשנות את כללי האתיקה ולאפשר להם גישה לכלי התקשורת, כדי שיוכלו להגן על החלטותיהם מתגובות הציבור עוד בכתבה: "שופטי שלום הפכו לסלבריטיז" » על אחת התמורות המשמעותיות ביותר שחלו בשנים האחרונות במערכת השפיטה ניתן ללמוד דווקא מהמסר האחיד והחד-משמעי שהעלו כמעט כל השופטים עמם שוחחנו: כל השופטים הללו טוענים בלהט כי יש מקום לשנות את כללי האתיקה של השופטים ולאפשר להם גישה לכלי התקשורת. נראה כי בעיני שופטים רבים אחת הדרכים היעילות להתמודד עם ביקורת שלעתים נמתחת עליהם או על החלטותיהם תהיה התייחסות ישירה לנושא שתקבל ביטוי פומבי בתקשורת. בשנים האחרונות, התרחבות האינטרנט - ובעיקר מנגנון ה"טוקבקים" (תגובות) באמצעותו יכול כל אזרח מהשורה להביע דעתו - הביאו לתחושות בקרב שופטים כי לביקורת עליהם יש תהודה רבה. חלק מהתגובות הללו, מטבע הדברים, אינן אוהדות וכוללות לעתים ניסוחים כגון: "השופט צריך לפרוש מיד" או "השופט לא מבין כלום". בעיני השופטים, הביקורת וגם הסגנון הזה אינם לגמרי נושאים חן. שופט בית משפט שלום אמר ל-ThaMarker: "הרבה פעמים כאשר מתפרסמת ביקורת בתקשורת על החלטה שנתתי קוראים אותה הילדים שלי, הוריי וחבריי. זה ממש לא נעים. זו הסיבה שהייתי מאוד רוצה שיאפשרו לי להגיב". כך, בעוד בעבר בחר הרוב המוחלט של השופטים להתעלם כליל מהדיווחים בתקשורת מתוך אמונה כי כל תגובה, אפילו בעקיפין, תפגע בכבודם ובמערכת כולה - נראה כי החשיפה הגבוהה של השופטים לתקשורת יוצרת שינוי בתפיסה זו. שופט השלום אף התוודה כי בלית ברירה הוא נאלץ בעבר לכתוב בעצמו תגובה לידיעה שהתפרסמה באחד מאתרי החדשות באינטרנט. מובן כי השופט, כמו הגולשים האחרים, לא הזדהה בתוארו האמיתי. "לפני כשנה אישרתי הסדר טיעון בין הפרקליטות לנאשם. העונש שהוסכם בין הצדדים היה קל למדי, ואני אכן ביקרתי אותו בהחלטתי אך בסופו של דבר אישרתי את ההסדר. הידיעה על כך התפרסמה באינטרנט, ותוך חצי שעה הופיעו עשרות תגובות שכמעט כולן היו מעליבות וביקרו את החלטתי", אומר השופט. "תפסתי יוזמה וכתבתי תגובה בעצמי, בה הסברתי כי רק במקרים יוצאי דופן ניתן לא לאשר הסדר טיעון". השופט הוסיף: "אני לא יודע אם מישהו השתכנע, אבל זה גרם לי להרגיש יותר טוב". "שופטי שלום הפכו לסלבריטיז" "אין ברירה אלא לשלוח הודעות עקיפות דרך אמצעי התקשורת" (אילוסטרציה: Artoday)"הכללים היום השתנו", אומרת שופטת בכירה בדימוס שביקשה להישאר בעילום שם. "עקב הפוקוס הרב על מערכת המשפט, אין לנו ברירה אלא לשלוח הודעות עקיפות דרך אמצעי התקשורת". לדבריה, בעבר השופטים המסוקרים היחידים היו שופטי ביהמ"ש העליון, "ואילו כיום יש שופטי שלום ומחוזי שהפכו ל`סלבריטיז` לפחות כמו יעל בר-זוהר", אומרת השופטת בדימוס. לדבריה, "בעבר, כשופט, החלטת כפי שהחלטת, והביקורת היחידה שהיית מקבל היא לעתים ביקורת מקצועית מערכאת הערעור. כיום, לכל זב חוטם יש דעה על ההחלטה והוא דואג לפרסמה באינטרנט או בעיתונות הכתובה. לא מזמן קראתי תגובה על החלטת בית המשפט העליון בעניין הזכות לקיום בכבוד בה אחד שהזדהה כסטודנט למשפטים שנה ב` כתב כי קביעות בית המשפט העליון אינן נכונות משפטית. אין בושה". שופט נוסף אמר: "גם אם לא מאפשרים לנו להתראיין, לפחות שלא נצטרך לדבר עם הכתבים ב`סתר` ונוכל, לפחות במשפטים מתוקשרים, לדבר עם הכתבים באופן חופשי". אמנם, נראה שרחוק היום בו יתירו לשופטים להתראיין באופן חופשי. ואולם, ניתן להבחין בשינוי גם בעמדת הנהלת בתי המשפט. כך למשל, לפני כחודשיים התירה הנהלת בתי המשפט לשופטת סביונה רוטלוי מביהמ"ש המחוזי בתל אביב, המשמשת כראש הרכב השופטים במשפטו של השחקן חנן גולדבלט, להתראיין בעניין דחיית הדיונים בתיק. בראיון זה הסבירה השופטית כי יש העדפה עקרונית לתיקי נאשמים העצורים עד תום ההליכים. מנהל בתי המשפט, בעז אוקון, מסר בתגובה: "שאלת רצונם של שופטים להופיע בתקשורת ושאלת התכלית שבהופעה כזו הן שאלות נפרדות. התפקיד השיפוטי כרוך במגבלות שונות, לרבות התנזרות מעיסוק בעניינים שונים והימנעות מוויכוח על פסקי דין. ניסיון להתווכח על פסקי דין שניתנו עלול לגרור תוצאות שליליות, ובתוכן פגיעה בבעלי דין, `כתיבה` מאוחרת של הנמקות ועוד. אין לשלול הופעה של שופטים בעניינים כלליים הנוגעים למערכת או למדיניות כוללת שלה, ודבר זה נעשה לא פעם בשנה האחרונה, בין היתר בנושא התור בבית המשפט, רפורמה בבית המשפט ועוד". |
|
