[NFC]

http://www.nfc.co.il/archive/001-D-96174-00.html?tag=20-57-55
חשין: "רוחות רעות מנשבות בלשכת עורכי הדין"
הפסד צורב למועצה והוועד המרכזי של לשכת עוה"ד בראשותו של הד"ר שלמה כהן יאלצו להעביר 3.5 מיליון ש"ח נוספים לתקציב ועד מחוז תל אביב בראשותו של עו"ד אילן בומבך

מאת: נוה יוסף | | www.Nfc.co.il

פס"ד: וועד מחוז ת"א נ` המועצה הארצית של לשכת עוה"ד

הפסד צורב למועצה והוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין בראשותו של עו"ד ד"ר שלמה כהן. בג"צ קיבל (13.3.06) את עתירת ועד מחוז תל אביב, בראשותו של עו"ד אילן בומבך, והורה לבטל את החלטת מועצת הלשכה, אשר חייבה את מחוז תל אביב להשלים את תקציבה השנתי מכספי הרזרבות שחסכה במהלך השנים. החלטת הוועד המרכזה והחלטת המועצה הארצית התקבלו ביוזמת עו"ד שלמה כהן, וזאת על-אף התנגדותם התקיפה של האופוזיציה, בראשה עומד עו"ד יראון פסטינגר. אחד מחברי האופוזיציה, עו"ד נתי יריב, הינו העותר מס` 2 בעתירה.

מאז שנת 1961, שבה נוסדה לשכת עורכי הדין, נחלקו דמי חבר שהטילה הלשכה לשני סכומים נפרדים: דמי חבר לוועד המרכזי ודמי חבר לוועד המחוז. עד אמצע שנות ה- 80 גבו המחוזות את דמי החבר בנפרד ומאז אותה תקופה נגבו שני הסכומים יחד, כאשר דמי החבר לוועד המחוזי הועברו במלואם לכל מחוז.

להסדר זה התנגד וועד מחוז תל אביב, אשר המשיך לגבות את דמי החבר באופן עצמאי.

בשנת 1999 העיר על כך מבקר המדינה בדוח הביקורת בציינו, כי הגבייה הנפרדת של מחוז תל אביב מייקרת את העלות הכוללת של גביית דמי החבר, מבלי שיש לכך הצדקה כלכלית.

בעקבות הביקורת הוסכם באותה השנה, כי מנגנוני הגביה יאוחדו תוך התחייבות הוועד המרכזי להעביר את מלוא סכום הגביה לידי ועד המחוז, מבלי לפגוע באוטונומיה הניהולית והתקציבית של המחוז ומבלי לעכב או לקזז ממנו סכומים כלשהם.

שלמה כהן נגד אילן בומבך

המאבק בין הד"ר שלמה כהן, אשר נבחר לתפקיד יו"ר הלשכה, ועו"ד אילן בומבך, אשר נבחר לתפקיד יו"ר ועד מחוז תל אביב, החל לכרסם בהסכם והוועד המרכזי החל לעכב כספי דמי חבר של מחוז תל אביב שהיו ברשותו בטענה, כי ההתנהלות הכספית של המחוז איננה תקינה.

בשנת 2005 הגיש מחוז תל אביב את הצעת התקציב שלו, אשר עמדה על 8.3 מיליון ש"ח. עוד צויין בהצעה, כי למחוז ישנה רזרבה תקציבית המצויה בקופת הוועד המרכזי בסכום של 6.7 מיליון ש"ח.

אלא שהוועד המרכזי ביקש לחולל שינוי מהותי בעקרון חלוקת הכספים למחוזות. על-פי אותה הצעה, ההפרדה בין דמי החבר הנגבים עבור הוועד המרכזי ועבור ועדי המחוז תבוטל ולכל מחוז יוקצב מתקציב הלישכה הכללי סכום קבוע ואחיד של 1.5 מיליון ש"ח, ובנוסף סכום שהוא מכפֵלת סך של 140 ש"ח במספר עורכי-הדין שבמחוז.

שינוי נוסף הוא שלכל מחוז יוּתַר להחזיק ברזרבות תקציב בשיעור של עד 50 אחוזים מתקציב 2005 של ועד המחוז, אך בניכוי הרזרבות שצבר המחוז במשך השנים.

בפועל, הנפגע העיקרי מהמהלך היה מחוז תל אביב, אשר על-פי ההערכה, היה צפוי לקבל 7.8 מיליון ש"ח מדמי החבר ואילו על-פי השיטה החדשה תוכנן להעביר לו 4.3 מיליון ש"ח בלבד, כאשר את שאר הסכום למימון תקציבו השוטף היה עתיד לעשות בעזרת מחצית מכספי הרזרבה שחסך במשך השנים.

ניסיונותיהם של בכירי המחוז להניא את המועצה מאישור התקציב עלו בתוהו וזה אושר ברוב קולות ב- 30 לנובמבר 2004.

בעקבות אישור התקציב עתר ועד מחוז תל אביב לבג"צ בטענה, כי המועצה הארצית לא היתה מוסמכת לחולל רפורמה אשר שינתה "מהקצה אל הקצה" את דרך תקצובם של הוועדים המחוזיים וכי הסמכות לקבוע את תקציב המחוזות נתונה בידי ועד המחוז.

בפסק דינו מציין המשנה לנשיא [בדימ.] השופט מישאל חשין, כי כבר לפני למעלה משבע שנים נדרש בית המשפט להכריע בסכסוך שבין עו"ד ד"ר שלמה כהן, יוסף ארנון ונתן יריב נגד ראש לשכת עורכי הדין דאז, עו"ד דרור חוטר-ישי, ונגד הוועד המרכזי של הלישכה.

"חלפו-עברו שנים, העותר באותן פרשות - עו"ד ד"ר שלמה כהן - הפך ראש הלישכה, ושוב החלו מנשבות רוחות לא טובות בלישכה. ואם בעבר היו אלו רוחות שנישבו בתוכְכי הוועד המרכזי, הנה כיום הרוחות מנשבות בין המועצה הארצית של הלישכה ועימה הוועד המרכזי לבין ועד מחוז תל אביב והמרכז של הלישכה... גם זו הפעם עשינו כמיטבנו כדי לשכנע את בעלי-הדין כי יעשו לסיום חילוקי הדעות ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט. סברנו שאין זה לכבודה של הלישכה כי נושאי-עיקרון שבה יוכרעו בבית משפט ועל-כן שלחנו את בעלי-הדין להידבר ביניהם. אלא שהרוחות הרעות ניצחונו וכך הוטל עלינו להכריע בסיכסוך שטוב וראוי היה לו שלא נברא משנברא", כותב חשין.

לדברי השופט חשין, למועצה אומנם נתונה הסמכות להתוות את מדיניות הלשכה, תקציבה ואת הסמכות להורות על שינוי השיטה לחלוקת התקציב למחוזות השונים, אלא שסמכות זו כפופה לכללי המשפט המנהלי.

"הוועד המרכזי ביקש כבר מתחילת הדברים לדלדל את הרזרוות של ועד מחוז ת"א בכ- 3.5 מיליון ש"ח - ולחלופין, כבר מתחילה ידע הוועד המרכזי כי רזרוות ועד מחוז ת"א עומדות לִפְחות בכ- 3.5 מיליון ש"ח - וזה היה עיקרה של הרפורמה. על-רקע כל דברים אלה כולם ניתן היה לצפות מן הוועד המרכזי כי אנשיו יתוועדו, לפני ישיבות המועצה, עם אנשי ועד מחוז ת"א, וינסו להסביר את פשר הרפורמה שעומדים הם להפיל עליהם. אלא שלא זו בלבד שאנשי הוועד המרכזי לא עשו כן, אלא שמיסמכי התקציב המוצע הובאו לידיעת אנשי מחוז ת"א ימים ספורים לפני ישיבתה של המועצה, וקשה להשתחרר מהתרשמות שהדבר נעשה שלא בטעות ושלא בהיסח הדעת", כותב השופט חשין בקובעו כי ההחלטה "לחסל" כ-3.5 מיליון ש"ח מן הרזרבה של ועד מחוז תל אביב חרגה מהמידתיות באורח חריף ופוגעני כדי חריגה מסמכותה הראשונית.

עוד מבקר חשין את העובדה, כי המועצה כלל לא התייחסה להסדר ולהסכם שהושג בין ועד המחוז לוועד המרכזי עוד בשנת 1999.

"לתרבות זו לא יתן בית המשפט את ידו. החלטת המועצה להתנער - כך, באורח חד-צדדי ובלא כל הידברות מוקדמת - מהסכם 1999 אשר קויים במלואו בשנים 2000 עד 2004, אין היא החלטה ההולמת נורמה בסיסית שמתחום כיבוד הסכמים", מציין חשין.

"הוועד המרכזי, בסיועה של מועצת הלישכה, נכנסו ברגל רמה אל גינזי ועד מחוז ת"א ועשו בהם כבתוך שלהם. נכנסו לבית הגנזים ונטלו עימהם כ-3.5 מיליון ש"ח, כמו המדובר היה בכספיהם שלהם. למעשה זה לא נוכל להסכים", מוסיף חשין ומציין כי אם ועדי המחוזות האחרים זקוקים לסיוע כספי, הרי שהוועד המרכזי הוא זה שצריך לסייע להם ראשון ולוו דווקא מחוז תל אביב.

לבסוף קובע חשין, כי הפגיעה בכספי הרזרבה של המחוז מהווה פגיעה בציפיות סבירות ולגיטימיות ובהסתמכות.

לאור כל אלה, ובהסתמך על ההסכם שנחתם בשנת 1999, קובע חשין, כי כספי הרזרבה שנצברו בקופתו של ועד מחוז תל אביב שייכים לו במלואם וכי החלטת המועצה על שימוש בכספי רזרווה אלו להשלמת תקציב מחוז תל אביב לשנת 2005 פגעה שלא כדין ברכושו ועל כן בטלה.

יש לציין, כי בית המשפט דוחה את טענת ועד מחוז תל אביב בדבר "שיקולים פוליטיים זרים", אשר הובילו לקבלת ההחלטה של המועצה.

בג"צ מחייב את הוועד המרכזי לשלם מכספיו את מלוא תקציב הוועד ובפועל להעביר לידי מחוז תל אביב סכום של 3.5 מיליון ש"ח נוספים לכיסוי תקציב שנת 2005. עוד מחייב בג"צ את הוועד המרכזי בתשלום שכר טירחה בסך 50,000 ש"ח.

לשכת עוה"ד: בג"צ אישר את סמכותנו להתוות מדיניות

מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה לפסק הדין:"לשכת עורכי הדין הנהיגה בשנת 2005 רפורמה תקציבית שנועדה לתת שירותים שוויוניים לכל חברי הלשכה באשר הם, גם בפריפריה וגם במרכז. לכן חילקה את תקבוליה בין המחוזות, באורח המתחשב במספר החברים בכל מחוז ובאופן שמחוזות "חזקים" יתמכו במחוזות "חלשים".

בג"צ אישר את סמכות המועצה הארצית להתוות את מדיניות הלשכה בעניין זה ולא מצא כל דופי בשינוי, אבל סבר שמן הראוי שיחול מעתה ולעתיד ולא אחורנית.

הלשכה מצרה על כך שבג"צ סבר שתפיסה שוויונית זו איננה ניתנת ליישום מיידי, ומצא לנכון להתערב בסמכות סטטוטורית של גוף נבחר בשאלה של קביעת מדיניות תקציבית, אם כי דחה את הטענה שהשינוי נבע משיקולים פוליטיים זרים. "טענות אלה", אמר בג"צ "דינן להדחות.

בפסק הדין הסתמכו שופטי בג"צ על הסדר גבייה שנהג בעבר. קשה לראות את הקשר בין הסדר גבייה שהיה נהוג בעבר ושינויו לבין שינוי יסודי של מדיניות בחלוקת משאבי הלשכה.

כמובן, הלשכה תכבד את פסק הדין ותנהג על פיו".