החברה הלאומית לדרכים לא בודקת החלקות בכבישים,חשיפה:סכנת החלקה חמורה בכבישי ישראל ואין מי

[מתוך מעריב]

חשיפה: סכנת החלקה חמורה בכבישי ישראל

בשנים האחרונות הפסיקה מע"צ לבדוק את רמת החלקלקות של כבישי ישראל. מעריב החליט להרים הכפפה, והתוצאות שהתגלו מזעזעות: 17 מתוך 18 כבישים שנבדקו, נמצאו מסוכנים לנסיעה

גיל מלמד
30/9/2007 8:24


"החברה הלאומית לדרכים", המוכרת יותר בציבור כ"מע"צ החדשה", לא ביצעה מדידות לבחינת רמת החלקלקות של כבישי ישראל מאז הקמתה לפני כשלוש שנים, ואינה מבצעת אותן גם כיום. התוצאה, כפי שחושף תחקיר "מעריב": כבישים רבים ברחבי הארץ אינם מספקים את רמת האחיזה שצריכים לספק כבישים מודרניים, וסכנת ההחלקה בהם גדולה.

במצב הקיים, שבו רמת החלקלקות של הכבישים אינה נבדקת וכבישים רבים הטעונים תיקון אינם מתוקנים, מרחקי הבלימה מתארכים בצורה משמעותית. כלי רכב מחליקים בעת בלימה או במהלך תמרוני התחמקות, וחלק מתאונות הדרכים אשר מסווגות בדרך כלל על ידי המשטרה כ"סטיה לא מוסברת מנתיב הנסיעה", נגרמות ככל הנראה בגלל מצב הכביש. רוב הנהגים מייחסים את חלקלקות הכביש לגשמים.

הגשם אכן מסכן את הנהגים בישראל בכלל קטעי כביש שאינם מתוכננים נכון ואינם מנוקזים כהלכה, דבר שגורם להימצאות עודף מים על פני האספלט עצמו. אלא שהחלקלקות נגרמת בעיקר בגלל חומרים שונים שנמצאים על משטח האספלט ובגלל מרכיבי החומר הביטומני - אותו חומר שחור שמאחד את הרכיבים מהם בנויה שכבת האספלט. הצטברות
חומרים אלה על האספלט מקטינה את מקדם האחיזה של הכביש. כבישים אלה, שהם בעלי מקדם אחיזה נמוך, מסכנים אפוא את נהגי ישראל לא רק בימי הגשמים, אלא בכל ימות השנה. מבחינות מסוימות, הכבישים מסוכנים יותר בשעות אחר-צהריים בשיא הקיץ, כאשר החומר שמרוח על האספלט מקבל מרקם רך הגורם להחלקה.

קיימות שלוש שיטות עיקריות כדי לשפר את מקדם האחיזה של האספלט: ריבוד (סלילה מחדש של שכבת האספלט העליונה), חיספוס (גירוד שכבת האספלט העליונה) ושטיפת האספלט בלחץ מים גבוה. אולם כדי לבצע את העבודות הללו במקומות המסוכנים ביותר, שבהם הדחיפות היא הרבה ביותר, נדרשת מע"צ לבצע "סקר חלקלקות" - בדיקה שיטתית של כל כבישי ישראל, שבוחנת את מקדם האחיזה לכל אורכם.



/images/archive/gallery/829/201.jpg מחדל הכבישים החלקים צילום: מקס ילינסון
מקס ילינסון מחדל הכבישים החלקים




לאן נעלמה המטוטלת הבריטית?



בעבר הרחוק ביצעה מע"צ הישנה בדיקות כאלה באופן שיטתי ובכוחות עצמה, באמצעות טנדר שנשא ציוד מדידה וכיסה אלפי קילומטרים בכל חודש. אבל כאשר נזקק הטנדר הזה ל"אוברול מנוע", החליטו במע"צ להשבית אותו.

הבדיקות הסדירות הוחלפו בשעתו בבדיקות אקראיות באמצעות מכשיר ידני שנקרא "מטוטלת בריטית", ואלה מכסות רק חלקיק האחוז מכושר הכיסוי של ציוד המדידה הנע.

במע"צ הישנה נהגו לבצע "סקר חלקלקות" בעיקר בחודש ספטמבר, לקראת הגשמים הראשונים, מכיוון שהגשמים הללו שוטפים בדרך כלל חלק מן הלכלוך והשומן שעל הכבישים והופכים אותם לחלקלקים באופן מיוחד. אלא שמאז הקמת מע"צ החדשה לא בוצע ולו סקר חלקלקות אחד, לכן אין כרגע מידע ממלכתי רשמי על מצב הכבישים הבינעירוניים בישראל.

לפני כשנה וחודשיים (20 ביולי 2006) נחשף ב"מעריב" לראשונה כי החברה הלאומית לדרכים לא מבצעת בדיקות חלקלקות. לקראת הפרסום הודיע לנו דובר החברה שהבדיקות האחרונות מסוג זה בוצעו בשנים 2004-2005 (אך הוא לא הציג בפנינו תיעוד לכך), וכי על סמך ממצאי הבדיקות מבוצעות עבודות ניקוי וחספוס כבישים בהיקף של 15 מיליון שקל בשנה. הובטח לנו שמע"צ כבר פרסמה מכרז לביצוע סקרי חלקלקות בכבישי ישראל, ושהזוכה במכרז יחל לבצע את עבודתו כבר בתחילת שנת 2007.



/images/archive/gallery/829/199.jpg מחדל הכבישים החלקים צילום: מקס ילינסון
מקס ילינסון מחדל הכבישים החלקים




מורחים את הכביש



ארבעה חודשים אחר כך מסר לנו דובר החברה הלאומית לדרכים כי האסטרטגיה של מע"צ היא לתחזק את הכבישים באופן סדיר "באמצעות שטיפה של עשרות ומאות קילומטרים של כביש בכל שנה לקראת סוף הקיץ, באזורים שבהם אותרו זיהומים וזוהו קטעים עם ערכים נמוכים של התנגדות להחלקה".

לאחרונה פנינו שוב לדובר מע"צ וביקשנו לדעת מדוע עד היום - למרות הבטחות מפורשות - עדיין לא בוצע אף סקר חלקלקות. התשובה שקיבלנו היא לא פחות ממדהימה. "אכן, מדובר בבעיה מהותית שנובעת משתי סיבות עיקריות: ציוד הבדיקה הקיים בארץ לא עמד בדרישות המקצועיות של החברה הלאומית לדרכים, וציוד חליפי אחר אינו בנמצא כיום", מסר הדובר. "אנו מקווים כי עצם הפרסום יגביר את המודעות לנושא ואף יעודד גורמים פרטיים להעמיד את יכולותיהם המקצועיות.

"מפניית 'מעריב' עולה שהאחריות לאי ביצוע סקר החלקלקות מגולגלת לפתחה של מע"צ, לכן נבקשכם לתת ביטוי לעובדות הרלבנטיות: ב-2006 פרסמה החברה מכרז מקיף לביצוע סקר מצב כבישים. שתי החברות שזכו בחוזה בחרו לקחת כקבלן משנה את המבדקה לבניין ותשתית שברשותה היה ציוד מתאים לביצוע הסקר, אולם לציוד זה נגרם נזק חמור שמקורו אינו ידוע. הציוד נשלח לתיקון ארוך ומסובך בחו"ל, ומאז שחזר בוצעו בו חמישה ניסויי הוכחת יכולת. בכל הניסויים הציוד נכשל ולא עמד בדרישות.

"לאור זאת החלה החברה בקידומו של תהליך הבאת מערכת אחרת לארץ. יודגש כי לא מדובר במצב של החלפת סובארו במאזדה: כל מערכת אחרת תדרוש תהליך של מחקר לצורך התאמת תוצאות המדידה לקריטריונים שגובשו בעבר". עוד ביקש דובר החברה להדגיש כי "אף רשות כבישים אחרת במדינה לא בודקת חלקלקות באופן סדיר כחלק משגרת אחזקת הכבישים שלה, למעט עיריית חיפה".



/images/archive/gallery/829/197.jpg מחדל הכבישים החלקים צילום: מקס ילינסון
מקס ילינסון מחדל הכבישים החלקים




"סכנה ברורה ומיידית לתאונת החלקה"



תגובתה זו של מע"צ החדשה מדהימה עוד יותר נוכח העובדה שמעריב, באמצעים פשוטים ולא מאוד יקרים, ערך בתוך פחות משבוע "סקר חלקלקות" משלו, והתוצאות מדברות בעד עצמן. בעזרתם של מהנדס הרכב דוד נמרי ומספר אנשי צוות שגויסו על ידו ועל ידי מעריב בדקנו 18 נקודות אקראיות על כבישי ישראל, בעיקר בצפון ובמרכז (מטעמים לוגיסטיים בלבד, ומתוך ידיעה שהמצב בדרום קשה אף יותר). למעט בנקודה אחת מתוך ה-18, באף מקום שבו בדקנו לא סיפק האספלט אפילו את מקדם ההחלקה המינימלי שנדרש על פי הנחיות התכנון של מע"צ לכבישים בינעירוניים.

איכות הכביש, כלומר מצבה של שכבת האספלט שאחראית ליצור חיכוך בינה לבין צמיגי הרכב, קליטת וניקוז מי הגשמים, ומניעת פגיעה במכללי הרכב ונוחות הנסיעה ( "גליות", בורות וסדקים), נמדדת באמצעות מדד בינלאומי מקובל שנקרא Pavement Index Overall) OPI).

כביש "טוב" צריך לספק ערך חלקלקות של 65 ומעלה, וככל שמקדם החלקלקות גבוה יותר (75-85) כך מתקצרים מרחקי הבלימה וקטנה סכנת ההחלקה של כלי רכב. על פי הנחיות התכנון של מע"צ, אם התברר שערך החלקלקות של כביש ירד לרמה של 45-55 בכבישים בינעירוניים ובמקומות בעייתיים כמו שיפועים או לקראת צמתים - יש לטפל בכביש על מנת לשפר את מצבו בכ-20 יחידות. על פי אותן הנחיות, אם ערך החלקלקות ירד לרמה של 35-45, חלה חובה לטפל בקטע הדרך הזה באופן מיידי.

בכל הנקודות שאותן בדקנו, למעט אחת, הערכים הטובים ביותר שנמדדו היו 45-46, ובנקודה אחת מקדם החלקלקות הוא 65. לעומת זאת, בשלוש בדיקות קיבלנו מקדם חלקלקות 32-35, שמשמעותו סכנה ברורה ומיידית לתאונת החלקה. את אחת הבדיקות ביצענו בכביש 65, סמוך לנקודה שבה התרחשה לפני כשמונה שנים תאונת "אוטובוס הפנויים פנויות". בתאונה נהרגו 17 נוסעים ונפצעו 37 נוסעים נוספים. מקדם החלקלקות באותה נקודה, ובנקודות סמוכות לה, עומד כיום על 45. כלומר, כבר בשבועות הקרובים, עם הגשם הראשון, תיתכן שם תאונה באותו סדר גודל.

את הבדיקות שנערכו עבור מעריב ביום עבודה אחד נטו, לא הצליחה החברה הלאומית לדרכים לבצע במשך יותר משלוש שנים.

התחקיר המלא מפורסם בעיתון מעריב.




http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/641/082.html